ירמי עמיר

לעמוד הפייסבוק של ירמיירמי עמיר
סרף "כדורגל" בהנחיית ירמי עמיר, בביתם של מרים ואמנון ברעננה, 5.12.17. 
1.
פעם ראשונה שאני משתתף בסרף שבמהלכו מפצחים גרעינים. הרבה גרעינים. שחורים, לבנים ומה שביניהם. רעש הפיצוחים מלווה אותנו בין כידרור מטקסט אחד לאחר. ככה זה כשהסרף עוסק בכדורגל. אחת המשתתפות מתוודה, בכנות נדירה, שהיתה שמחה לזרוק את הקליפות על הרצפה. אם כבר, אז שיהיה כמו ביציע אמיתי. יאללה, בית"ר.
2. 
אלינוי פותחת את המשחק עם כמה שירים מתוך "קורה פנימית" – אנתולוגיית שירי כדורגל בעריכת גלעד מאירי. אחד מהם הוא השיר המקסים "שחקנית ספסל" של יעל שרף: "בכל המונדיאל הזה/ לא מוצאת את עצמי/. תרה אחרי כדורים תועים/ לא מצליחה להדוף את הבאים לקראתי/. הדשא עושה לי אלרגיה/ הבירה בחילה/ הרשתות קרועות בשערי/ והשופט בן זונה". שיר על אהבה נכזבת? רוני סומק הציורי, באותה אנתולוגיה, כותב על "הנבדל של האהבה" ואלתרמן ב"התחרות של כדורגל" כותב שיר אהבה לספורטאים עם איזו עקיצה בסיום.
3.
מרים מקריאה ברגש מתוך "כדורגל באור ובצל" של אדוארדו גלאנו, על שחקנים מקובעים ואוהדים קנאים, ועל הכדורגל שאיבד מהאינטימיות ומהמשפחתיות, והפך לעסק מסחרי.
4.
בנקודה זו עוסק גם הטקסט הנוסטלגי שמביא נדב מתוך "עושים שכונה" של אורי יסעור. קטע מלא הומור ועמוס בגעגועים לכדורגל של פעם, כולל מילון קצר ומטבעות לשון.
5.
נוסטלגיה וגעגועים מביא גם רפי, שלאור הידע וההתמצאות שלו בכדורגל, אני מכנה אותו ד"ר כדורגל, והוא בכלל ד"ר באחד מבתי החולים הגדולים בארץ. רפי מקריא קטע יפה מתוך הספר "צ'יבי", שכתב בלה סנש, אביה של חנה סנש, על הרגשות שמעורר המשחק ועל הילד הדחוי והעני, שמצליח להפוך לכוכב כדורגל. כאן נפתח דיון מעניין – מה הופך כדורגלן לכוכב.
5.
רונית לוקחת אותנו היישר לפילוסוף היווני אריסטו מתוך הקטע "מחוייבות להצטיין" – על הצטיינות שנרכשת באמצעות אימון ותרגול. ועל החשיבות של ספורט תחרותי, שמוביל לחיים בעלי משמעות.
6.
בין הדיבורים על הטקסטים אנחנו מנסים להבין מה סוד קסמו של משחק הכדורגל, שהפך אותו לספורט הפופולרי ביותר בעולם, שסוחף אליו מיליונים, מפיל מחיצות בין אנשים ומוציא מאיתנו יצרים ומשפטים, שאנו מעיזים לבטא רק בלהט המשחק. האם זה ביטוי אותנטי לאני האמיתי שלנו?
7.
טלי מקריאה טקסט נפלא של עלי מוהר בשם "הבלדה על הריפעטיל" – כדורגל מנקודת מבטו של הכדור. לתוהים על השם ריפעטיל – מדובר בטיל ששיגר ריפעת טורק, אז כוכב הפועל תל-אביב, שהביא את שער הניצחון. זה הזמן לצטט משפט מייצג של אוהדי הקבוצה המוכה הפועל תל-אביב: "עד שהמשחק לא נגמר, יש סיכוי שנפסיד".
8.
אריק מקריא קטע מקורי של שאול ביבי על ששת החושים שמעורר משחק הכדורגל. מלבד הריח, הצבע, הצליל, הטעם והמגע, החוש השישי הוא: חוש ההתמצאות. מעניין.
9.
עינת מקריאה קטע מרגש ונוגה של ניק הורנבי מתוך "אהבה על הדשא", על מחשבות פסימיות של אוהדי כדורגל על החיים, ועל אוהד שמנהל רומן סוער עם האחת והיחידה – הקבוצה שהוא אוהד. אשתו נמצאת במקום השני ועליה להסתגל או לא להסתגל למצב.
10.
אני מסיים את הסיבוב עם קטע משעשע, שמצאתי באינטרנט מאת דרור אליצור, שבו הוא מסביר לנשים בחייו למה אינו רוצה לראות איתן כדורגל, אלא רק עם החברים שלו.
11.
דקה 90. שריקת סיום. אנחנו נפרדים עם חומר למחשבה ועם טעם טוב בפה מהכיבוד העשיר שהוגש לשולחן (שלא תחשבו שהיו רק פיצוחים) ומהאירוח החם והלבבי של מרים ואמנון. תודה לכם/ן על ההשתתפות. זה היה סרף שבו כולנו ניצחנו.