ניצה טולדנו

לעמוד הפייסבוק של ניצהניצה טולדנו
סרף "עבודה" בהנחיית ניצה, בספריית המדיטק בחולון, 28.5.2018. 
אִמָּא הָיְתָה אוֹפָה, מְבַשֶּׁלֶת, מְגַהֶצֶת, מְקַפֶּלֶת, מַשְׁכִּימָה, מערסלת, מַחֲלִיפָה, מחתלת, רוֹחֶצֶת, שׁוֹטֶפֶת, מְיַבֶּשֶׁת, מְקַרְצֶפֶת, מְמַיֶּנֶת, פּוֹלָה, יוֹרֶדֶת, עוֹלָה, מְקַלֶּפֶת, קוֹטֶפֶת, מַמְלִיחָה, מַמְתִּיקָה, מְנַקָּה, מֵינִיקָה, (כַּמּוּבָן, עַד גִּיל שְׁנָתַיִם) יוֹרֶדֶת, עוֹלָה, אַצָּה, הוֹלֶכֶת, רָצָה, חוֹזֶרֶת, לֹא נָחָה רֶגַע.
לֹא יוֹשֶׁבֶת, כָּל הַיּוֹם עַל הָרַגְלַיִם. עוֹמֶדֶת. כָּל הַיּוֹם עוֹמֶדֶת. וּבְכָל זֹאת כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתִי מָה הַהוֹרִים שֶׁלָּךְ עוֹשִׂים, הָיִיתִי עוֹנָה: אַבָּא קַבְּלָן, וְאִמָּא לֹא עוֹבֶדֶת. (איריס אליה כהן)
כך , עם איריס אליה כהן , אהובתי ,
התחלתי את סרף "עבודה"
#מעגל #אחד #משניים
ומשם התגלגלנו..
על מעמד עקרת הבית (שפעם אקטואר חישב את שכרה – 134,121 $ בשנה)…


ועל כך "לייזה פנלים" הפליאה כתוב…
"קוראים לי לייזה פאנלים, או בשמי האמיתי,  חגית, פשוט כזה בלי קונצים וחגיגות.
פעם היתה לי קריירה והשגרה שלי היתה בערך כזו:
בוקר טוב לבעל לילדים
בוקר טוב לגננות בגן
בוקר טוב מרדכי – השוער במשרד
בוקר טוב יפעתי – המזכירה
נבלעת לשמונה עד עשר שעות עבודה אינטנסיביות ברחם ניאונית ממוזגת באחת מהכוורות ואז רצה רצה רצה.
לוקחת את ההם מההם
קצת גינה
קצת נדנודים
קצת רגשות אשמה (או אשם לא סגורה מה נכון)
ארוחת ערב, מקלחות, סיפור ולמיטה לילה טוב חלומות פז
ושוב
בוקר טוב לבעל לילדים
בוקר טוב לגננות בגן
בוקר טוב מרדכי
בוקר טוב יפעתי
נבלעת לעוד יום
ואז נולדה לי הרביעית, נהייתי בת 40 וקצת והחלטתי
לעצור!
לשאול שאלות, לחשוב רגע (משהו שאני ממש נמנעת מלעשות). החלטתי לשנות, לעזוב.
זאת אומרת לא לעזוב, להישאר.
בבית.
פתאום הפכתי מאשת קריירה "נייס טו מיט" לעקרת בית להיטטטט.
אמא במשרה מלאה.
פשוט זה לא. אבל לא יכולתי יותר לשלב, אז בחרתי בית.
הפוסט הראשון שלי דיבר בדיוק על זה.
בית זו מילה אהובה עלי. זה ממסגר לי את היום והחלונות הפתוחים מכניסים משב רוח והשראה.
בתוך הבית יש חמישה דברים שאני די טובה בהם:
לגדל ילדים, לשמוע מוסיקה, לראות סרטים, לבשל סירים, לערבב מילים
מילים וסירים , הם בחישות שאני אוהבת.
…….
אז  למה לייזה פאנלים?
כי לייזה פאנלים היא הניגוד המושלם בין הזוהר, הגוזמה והרגליים של לייזה מינלי,
לבין עבודות הבית, הדכדכת והרגליים הכואבות – הפאנלים. בקיצור.
אני שם. בין לבין. נהנית לכתוב בשם עט,
מרשה לעצמי להיסחף ולהגזים, להצחיק ולצאת למסעות קטנים דרך המילים והסירים."


על תרבות תעסוקתית,
על התאגדות עובדים במאה ה-12 (הגילדה) , על מושגי יסוד בשוק העבודה , על התפתחות מלשכת העבודה המיתולגית מימי סאלח שבתי ל"שרות התעסוקה" של ימינו,
על יציאה מאושרת לפנסיה , על פרישה מרצון , על אבטלה שלא מתוך בחירה , על עלבון הפיטורין , על ראיונות עבודה ,
על עבודה כהישרדות , על חמלה , על חירות ועבדות , על חברת השפע ועל מחסור , על עונג ה"שבתון" ,על עבודה מתוך שליחות…
על "העבודה משחררת"
"אַרְבַּיְיט מַאכְט פְרַיְי"


על הנעה פיסיקלית ונפשית לעבודה…


בין לבין  האינטרנציונל הסוציאליסטי בשני תרגומים של שלונסקי וחיים חפר.


ואיך אפשר בלי דולי פרטון
Working 9 to 5   ….


ועד העובדים שהתכנס הערב אפילו זכה להפסקת אוכל ראויה ומכובדת…


כיף גדול כשיושבים במעגל חזאי מיתולוגי מוערך , מנהלת שרות תעסוקה , פורשים מרצון , פנסיונרים מאושרים ועסוקים , כמה עבדים ושפחות ראויים (בינהם אנוכי) , אשת חינוך , מטפלים וטכנאים  ….מעגל חיים מופלא , שיכול היה להמשיך בישיבת הועד עד הבקר…


תודה תודה תודה לחברי הועד..
היה סרף מרומם נפש..
נהניתי כל כך..