יעל גור

יעל גור
סרף "סגירת מעגלים" בהנחיית יעל בסניפי עמותת ה.ל.ל בחיפה, י-ם, ת"א. 17.6.18.
סיכום סרף סגירת מעגלים בהלל וואו, זו המילה שעולה בראש לסיכום הסרף הזה…
התכנסנו בבית עמותת הלל בת"א; 5 'יוצאים בשאלה' מהעמותה,, וארבעה אחרים, ופתחנו בסרף.
הקוראת הראשונה, נגה, קראה שיר חזק על סגירת מעגל בניצחון. נצחונה של נערה בעימות מול בן משפחה שפגע בה אנושות, ניצחון האמת שלה, ניצחון הכוח שגייסה על מנת לצאת ממקום קשה. למצוא את עצמה, להביט בו, ללא פחד.
הקורא הבא, יוסי, לא הביא קטע קריאה, אך סיפר ע"פ את סיפורו של נער צעיר, שהושלך לרחוב ע"י משפחתו שלא קיבלה את דרכו, והיה הומלס, ועל כוחו לשוב וליצור קשר עם משפחתו, במעגל הריקוד בשמחת תורה, בו סגר מעגל של 8 שנים לאחר הניתוק ממשפחתו.
בתיה, קראה לנו סיפור שכתבה, משעשע ועצוב, על שמירת השבת שבגינה ניתקה הנערה בסיפור קשר עם מועמד לשידוך שלא שמר שבת כהלכתה, ולאחר שנים, משיצאה מהבית, ניתק מועמד אחר את הקשר עמה שכן היא לא שמרה שבת.
אריק, מנחה, משתתף ותיק ואדמין מראשל"צ קרא טקסט של פאוולו קואלו על סגירת מעגלים, יציאה ממקום אחד, ומעבר למקומות חדשים, ללא מבט אחור ללא געגועים.
פרנקו, קרא מספרו של בשביס זינגר, הקוסם מלובלין, על מעבר של יהודי שהתפקר לכאורה, והכרה בכך שברצונו לחזור להיות יהודי אורתודוכסי כהלכתו, סגירת מעגלים עם ילדותו ומוצאו.
רות, קראה טקסט יפהפה שכתבה על מעגלים שהם היא עצמה, נפתחים, נסגרים, מתחברים, מקיפים אותה, וחייה הם המרכיב המיוחד של כל נקודה בהם.
עינת, חדשה בסרף, קראה מכתב שכתבה ביום כיפור לביתה התינוקת, בו היא מבקשת את סליחתה על חטאים בין אישה לילדתה, על פעמים שבהם אמא מרגישה שאין בה הכוח להיות אם מושלמת.
בר, קרא לנו סיפור צבעוני ויפה שכתב על גילוי הספרייה הציבורית עי נער צעיר, בה טרף מכל הבא ליד מזמן ססגוני של מיני מתיקה שהם ספרים מכל הסוגים, כמענה לרעב לידע ותרבות שנוצר בנער צעיר שגודל רק על כתבי קודש.
אני סיימתי בשירה של יונה וולך מתוך הספר "תת הכרה נפתחת כמו מניפה" – החיים שיש לך, שיר שסיכם את העמדות שהועלו בערב – להניח לעבר או לסגור מעגל, ללכת הלאה או לקחת מהעבר.
בין לבין שוחחנו על הכל, באינטימיות רבה, צלקות ילדות, משברים, דיכאון, דת, מדע, אהבה וניצחון הרוח על הכל.
חברים יקרים שלי, אני מודה לכם על הזכות שהייתה לי לפגוש בכם ולהנחות את הסרף הזה.