דורון גרינשפן

דורון גרינשפן
סרף "ציפורים" בהנחיית דורון בבית רחלי בהרצליה, 9.8.2018.

מוליכי הכלבים ונודדי השינה שהסתובבו בגינה מתחת לדירתה של רחלי ביום חמישי בין שמונה לאחת-עשרה בערב ודאי תמהו איך זה שניתן אישור לערוך סטנדאפ קומדי בשכונת מגורים מנומנמת בהרצליה. הציפורים שניסו להירדם על העצים ממול טענו בתוקף שהאירוע הזה לא מכבד אותן, לפחות עד שנרדמו. רק שבעת המשתתפים הרגישו לגמרי בבית, ונתנו לאנרגיה המופלאה שסחפה אותם להוליך את הסרף בחינניות לדרכו המוזרה.

מהרגע הראשון היה ברור שיש פה גם כימיה וגם פיזיקה, ושהציפורים בשמו של הסרף היו ציפורי תובלה בעצם, שלקחו אותנו למחוזות שונים, חלקם צפויים וחלקם פחות, על פני הסקאלה שבין ההומוריסטי המטורף לבין האינטימי החופר.

אם היה עליי לדמות את הסרף למשהו אורניתולוגי, הייתי בוחר במבני התעופה האקראיים-לכאורה של ענן זרזירים שחור בחורף, על פני המשולשים המדויקים וההדוקים של נדידת העגורים בסתיו. אולי הייתי אפילו בוחר בהתרוממות להקת חסידות נודדת אל השמים על פני גלי אוויר חם.

אז מה היה שם בערך (ברגעים שלא היו היסטריים נטו)?

מבדיחות בית שימוש שגרמו לכולם לפרוץ בצחוק כשהוזכרו מגזינים מסוימים (אל תשאלו!), ועד לוויכוח אינטלקטואלי-רגשי סוער על מה עדיף – הגרסה האפריקנית או הגרסה המערבית של אגדת עם יפה על ציפורים ויכולתן לכבות שריפות.

מהשאלה מה בעצם מושך אותנו כל כך לציפורים (וקטע מפוסט של צפר נלהב עזר לכולם להבין) ועד למנהגם של "ילדים" גדולים להישאר בקן קצת יותר מדי זמן מהסביר (רמז לתשובה אפשרית: "עוּף גוזל").

משאלות בדבר מעמד האישה שעוררו השירים (של אמילי דיקינסון, חיה שנהב ומרי אוליבר) שהוקראו (על ציפורים!) ועד לשאלות אישיות בדבר הבחירות שאנשים עושים בחייהם וההצדקות שהם נותנים לכך שלא הגשימו את חלומותיהם (בהשראת מיכל סנונית).

בתור מנחה לא הייתה לי הרבה עבודה, למעט כשניסיתי להפריד בין הניצים הווירטואליים בוויכוח שהוזכר לעיל, או כשניסיתי להעביר את המשתתפים לבופֶה הנדיב – ועוד יותר כשניסיתי להחזיר אותם אל הסרף אחר כך. פה ושם תרמתי קצת מהידע המוגבל שלי על ציפורים, ועל מה שאולי מושך אנשים (מוזרים?) לתחביב הזה שנקרא צפרות.

המון תודות לרותי ולרותי, לעופר, לאריאל, לרון ולרחלי על האנרגיות הטובות שהביאו עמם (ונראה שגם לקחו הביתה אחר כך). גם במחלף הכפר הירוק, בדרך הביתה, עוד צעקו לי סרפרים עליזים מתוך מכוניתם על איזה צפר מעפן אני שלא ראיתי אותם נוסעים מאחוריי וצופרים לי. צודקים – קשה לצפר בלילה.