ניצה טולדנו

לעמוד הפייסבוק של ניצהניצה טולדנו
סרף "אהבה" בהנחיית ניצה (מעגל 1 מ- 2), בספריית המדיטק בחולון, 20.8.2018. 

עוד שיעור במתמטיקה/ גיורא פישר
"שָׁאַלְתִּי אֶת אִמִּי לִפְנֵי שֶׁנּוֹלָד בְּנִי הַשֵּׁנִי:
"אֵיךְ יִמְצֵָא הַלֵּב מָקוֹם לְעוֹד אַהֲבָה
כַּאֲשֶׁר כְּבָר עַכְשָׁו הוּא מָלֵא
עַד אֶפֶס מָקוֹם"?

עָנְתָה:
אַהֲבָה לִיְלָדִים מְנֻגֶּדֶת לְחֻקֵּי הַחֶשְׁבּוֹן:
כְּכֹל שֶׁתְּחַלֵּק אוֹתָהּ, תִּגְדָּל.

מֵאָז, אִמִּי אֵינֶנָּה וְגַם בְּנִי הַשֵּׁנִי אֵינוֹ.
וְלָמַדְתִּי שֶּׁ"אֵין" הוּא הַמִּסְפָּר הַיְחִידִי
הַמַּצְלִיחַ לְמַלֵּא אֶת הַלֵּב עַד אֶפֶס מָקוֹם."
💔💔💔💔

דווקא את השיר הזה לא הספקתי לקרוא בערב שכולו אהבה – אהבה מגוונת , מפתיעה לעיתים , מלטפת לעיתים , מחבקת , הרסנית לפרקים , ללא תנאי וגם מותנית מנגד….
א ה ב ה 💟

שני מעגלים , גדולים , למרות ביטולים( חלקם ממש ברגע האחרון)
סביב האהבה…..ואם חשבתם שצפו קלישאות או דפי "סינרומן" נשלפו מהתיקים..טעיתם בגדול !

התחילה שרה בקטע נפלא של יוסי בנאי מתוך "מכתבים ברוח" על "אהבת הקהל".
איזו כתיבה נפלאה על הצורך הקיומי של אמן באהבת הקהל , על "שקית ריגושים"
שלוקח איתו לאחר הופעה , על תגובות הקהל המשתנות כזיקית מקהל לקהל…
על הפחד מחידלון באין קהל….
שיחה מענינת התפתחה על השינוי בתפיסת האמן לאורך השנים….מבמה מוגבהת ל"סטוץ" ….מחליפות בקונצרט לסנדלים בפילהרמונית בגני יהושע…
מענין…

המשיך אליעזר עם הגיגים של יהודה טוקטלי , צעיר בן 96 המקפיד לכתוב ב"ספר הפרצופים" כמעט מדי יום על הגעגועים לאהבה , על תסיסת הדם והערגה , על המאהב ה"מאוהב באהבה" – שומר אמונים מחד ובוגד באהבה מנגד.

אדית שלפה את "איפה נינה?" של מישקה בן דוד והקריאה טקסט נפלא על מפגש ראשון של אב עם ביתו בלידתה מכוסה קרומי שלייה , פוקחת לאט עיניה – מפגש הדדי מרגש ובוחן שאין בו לבשר על מערכות היחסים הסבוכות והבלתי "אוהבות" המאפיינות את המשך חיי המשפחה…
מכאן החלו להתגלגל טקסטים על הקשר הבסיסי , הקמאי בין אמא/אבא , הורים לילד .האמנם אהבה שאינה תלויה בדבר?

אצל מיה טבת דיין – מצוף של בטחון, מגדלור ובית..

אני ובתי התינוקת הולכות לישון/ מיה טבת דיין

בִּתִי מַנִּיחָה אֶת רֵאשָׁה עַל בִּטְנִי
כְּמַאֲזִינָה לְצֶדֶף גָּדוֹל
לִשְׁמוֹעַ בּוֹ לַחַשׁ רוּחוֹת עַתִּיקוֹת
וּלְחַפֵּשׂ רְמָזִים

לֹא מִזְּמַן יָצְאָה מֵהַבֶּטֶן הַזֹּאת,
נִפְלֶטֶת מִתּוֹךְ הַגַּלִּים
נִידּוֹנָה לִשְׁכּוֹחַ כִּמְעַט הַכֹּל
וּלְחַפֵּשׂ מִבְּלִי לִמְצוֹא

עַכְשָׁיו אֲנִי הַמָּצוֹף הָעֲנָק
וּבִתִי יְשֵׁנָה עָלַי
אֲנִי הַצָּב, שֶׁעָלָיו מוּנָּח הַיְּקוּם
וְהַיְּקוּם הוּא בִּתִי

אֲנִי הַגּוּף הַגָּדוֹל, חוֹמֶר וַעֲצָמוֹת
וּבִתִי נוֹשֵׂאת חֲלוֹם
וּבְשׁוֹרָה

מִתַּחְתֵּינוּ וּמִסְבִיבֵנוּ
אוֹקְיָאנוּס מֵימֵי הָאַהֲבָה,
וְאוֹר קָטָן בַּמִּסְדְּרוֹן מִחוּץ לַחֶדֶר
הוּא מִגְדַּלּוֹר

לְאָן שֶׁנָּצוּף
שָׁם בַּיִת

אצל עדנה נוי ("כל מי שאהבה") שהביאה שירה – קשר סמביוטי , מגונן , חרד , חווה חרדת נטישה אצל דור שני לשואה .

אצל יואב אלוין ("יולה") ממנו הקריאה חנה – סיפור לא יאמן על אהבת ילד לאימו , הלוקה בנפשה – אהבה חולנית המתבטאת בטקסים על גבול המיניות ("היה מלקק את עורה") , יחסים מעוותים , פוצעים נפש .
הטקסט עורר שתיקה רועמת , נדהמת במעגל.קשה !

נחמה עם פול ז'ירלדי "את ואני" ,
מ -1913.
אקטואלי לחלוטין מלווה חן פתטי,
בו השכיל מחברו לנתח את תהפוכות האהבה.

"עד מה, שמעי, דעתי נטרפת מאהבה, אני אויל: שמעי, מלה מלה רודפת: אהב, אוהב עד אין הכיל. האם תדעי, וכי בך נוגע, התצחקי , אני טפש…"

שולה הביאה את ספר ביכוריה , בן שבועיים , ישר מהניילונים – "ציפיות וסיפורי בדים אחרים".
הקריאה ממנו סיפור קצר ומקסים "נגיעות פרפר" – ניכר כי כל משפט בו עטוף אהבה , מתרפק על זכרונות , מתגעגע לבית , לחיים שלמים , לאבא , לאמא….
שולה הקסימה וריגשה כשהדגימה את תנועות הידיים של אביה ….
כאילו האהבה לתקופה , לחיי משפחה בחדר אחד מלא חום החייתה את הרגעים ההם.

ולא התיאשנו מהאהבה הרומנטית …
החל ב"גודל האהבה" של לי עברון ,שהקראתי.

"לֹא טוֹב שֶׁתִּהְיֶה הָאַהֲבָה
גְּדוֹלָה מֵהַחַיִּים
עֲדִיפָה אַהֲבָה בְּגֹדֶל הַחַיִּים
שֶׁכְּשֶׁיִּתְנַשְּׁקוּ הָאַהֲבָה וְהַחַיִּים
אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יִצְטָרֵךְ לְהִתְכּוֹפֵף מְאֹד"

על אהבה בדיוק במידה , לא בומבסטית מדי ומלאת זיקוקים .
כזאת נעימה , סבלנית , נעה ונדה אבל תמיד שם על העליות ועל המורדות…

ורותי עם "הזמיר והשושנה" של אוסקר ווילד מתוך "הנסיך המאושר" – אגדה שמשיקה לחיים ונעה בין "אהבה טובה מהחיים" ל "כמה מטופשת האהבה"
לב שבור מאכזבה ….

גם צחקנו עם נאוה , שהביאה סיפור אהבה ל…..לאפה….
בעצם מאחורי הצחוק, הטקסט "דיבר רגשות" באמצעות אוכל ומאחוריו.
תאוה , צורך , רעב , ביטויים כמעט מיניים של מציצה , ריח , לעיסה , מגע…
לאפה עם אהבה….

ושמענו גם אהבה בוטה של חגית גרוסמן , שהביאה חנה.
בחרתי דווקא להביא שיר אחר של
גרוסמן – חדשני , חשוף , בועט , נקי מפוזות , מיני , אירוטי  -מיטיב לאפיין את שירתה …
סתם ככה , מענין אותי..הידעתם איפה שוכנת תרבות צרפת ?

מוקדם בבוקר

מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר שָׁכַבְתִּי לְצִדְּךָ בַּמִּטָּה
גַּבְּךָ הָעֵירֹם שָׁכַב עַל צִדּוֹ הַיְּמָנִי
וְיַשְׁבָנְךָ הַיָּפֶה נִגְלָה מִבַּעַד לְשׁוּלֵי הַמִּכְנָס
וְשָׁלַחְתִּי יָדִי אֶל גַּבְּךָ
וְהִצְלַחְתִּי לְפוֹרֵר אֶת הַחֲרָדָה
לִנְשִׁימוֹת חוֹלְפוֹת מַעְלָה וּמַטָּה
וְשָׁלַחְתִּי יָד אֶל הֶחָרִיץ הַמֻּשְׁלָם שֶׁל יַשְׁבָנְךָ
וְחָשַׁבְתִּי שֶׁכָּאן שׁוֹכֶנֶת תַּרְבּוּת צָרְפַת, בַּיַּשְׁבָן שֶׁלְּךָ.
כָּל תַּרְבּוּת צָרְפַת שָׁכְנָה בְּיַשְׁבָנְךָ
וְלִטַּפְתִּי שׁוּב וָשׁוּב אֶת תַּרְבּוּת צָרְפַת
עַד שֶׁהִצְלַחְתִּי לְהַפְסִיק לַחְשׂב עַל הַמִּלְחָמָה.
אָז נִשַׁקְתִּי אֶת כְּתֵפְךָ וְהִצְלַחְתִּי לְהֵרָדֵם.

ומכאן זרמנו עם מוטיב "שונאים סיפור אהבה" ….הקרבה הבלתי אפשרית , המשורגת שבין אהבה ושנאה…
אלי ויזל אמר :"ההיפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות"

אלי אליהו "אם באהבה מדובר" מתוך "איגרת אל הילדים"

"וְהִיא הָיְתָה מַלְאַךְ הַצָּלָה וּמַלְאַךְ חַבָּלָה.
אֲבָל אָז עוֹד לאֹ יָדַעְתִּי דָּבָר. עוֹד לאֹ יָדַעְתִּי
אִם בְּאַהֲבָה מְדֻבָּר."

ולא נפקד אלכסנר פן עם "וידוי"

"כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת
אבל זכור איך נפגשנו בליל מלילות….

וקינאתי לך ובחושך ארבתי
ושנאתי לך ועד דמע אהבתי"

ושיר מטלטל של ענת לוין מתוך הבלוג שלה – "יכולה לפעמים"

קוּמִי

אַתְּ תָּקוּמִי מֵהָאַהֲבָה כְּמוֹ מִמַּחֲלָה קָשָׁה
שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֲמִשָּׁה סִימְפְּטוֹמִים:
מַבָּט, תְּשׁוּקָה, מַגָּע, אַתָּה, אִשָּׁה.

אֵין לְזֶה תְּרוּפָה, קוּמִי
תִּפְתְּחִי אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת, תָּבוֹא רוּחַ חֲדָשָׁה
לְאַוְרֵר סָדִין, שְׂמִיכָה, צִפָּה, שְׁתֵּי צִפִּיּוֹת.

תַּעַרְכִי אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּלִי סַכִּין, רַק כַּפִּיּוֹת.
תֹּאפִי עוּגוֹת פֶּטֶל בְּתַבְנִיּוֹת חַד פַּעֲמִיּוֹת.

קוּמִי כְּבָר, תִּקְבְּעִי פְּגִישׁוֹת:
רוֹפֵא מִשְׁפָּחָה, רוֹפֵא שִׁנַּיִם, מְתַקֵּן לְבָבוֹת.

מִגּוּפֵךְ הַמֻּכְרָח תִּמְחֲקִי כָּל סִימָן וְכָל אוֹת:
כָּאן נָשַׁקְתָּ, כָּאן הָרַעַד, בַּלָּשׁוֹן חוֹלַלְנוּ מְהוּמוֹת.

תַּפְסִיקִי לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ לְשָׁוְא בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת:
חֲנוּת שֶׁל גְּלִידָה. סְפָרִים. לוֹבִּי מְלוֹנוֹת.

בִּסְמַרְטוּט רָטֹב תִּמְחֲקִי אֶת כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת.
הוּא קִלֵּף תַּפּוּז וְהוֹשִׁיט לָךְ חֵצִי, קְחִי. אֶת זֶה הֲכִי תִּמְחֲקִי.

חַכִּי לִפְנֵי שֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת מִכְתָּבִים.
תִּתְאַפְּקִי. תִּשְׁתַּדְּלִי לֹא לְהָרִים אֲפַרְכָּסוֹת.

קַמְתְּ? עַכְשָׁו תַּפְסִיקִי לְנַסּוֹת.

הַכִּסּוּפִים הֵם הַחֵטְא וְהָעֹנֶשׁ.
הֵם הָעֹנֶג וְהַשּׁוֹט.

בַּמַּרְאָה הַיְּחִידָה הוּא לֹא יִרְאֶה אוֹתָךְ עוֹד,
פָּנַיִךְ הַשְּׁבוּרוֹת.

עַכְשָׁו אַתְּ כְּבָר יוֹדַעַת שֶׁהַמֶּרְחָק בֵּין אוֹהֵב לְאוֹיֵב הוּא אוֹת.
וְאוֹי.

כָּךְ אוֹ כָּךְ, הַכֹּל יִשְׁכַּךְ.
לֹא מַמָּשׁ. זְמַן לֹא רוֹפֵא, הוּא רַק עוֹבֵר, חוֹלֵף כָּךְ סְתָם.

לְאַט, בִּכְאֵב, תָּסִירִי קְרוּם קָשֶׁה שֶׁל לֵב אֲדַמְדַּם.
מָה שֶׁפָּעַם בְּךָ בְּכֹחַ, יוֹסִיף וְיִפְעַם בְּחֻלְשָׁה.

אַחַר כָּךְ תָּקוּמִי נְחוּשָׁה בַּחֲזָרָה אֶל תּוֹךְ מַלְכוּת גּוּפֵךְ,
בְּכָל חֲדָרַיִךְ, בְּבַת אַחַת, תַּדְלִיקִי אוֹרוֹת.

אַחַר כָּךְ תַּחְלֹפְנָה גַּם עָלַיִךְ עוֹנוֹת
גּוּפְךָ יְצַמֵּחַ מֵחָדָשׁ עַלְעָלִים, עֲלָווֹת, עֲנָפִים, פֵּרוֹת.

אַחַר כָּךְ תִּכָּתְבִי מֵחָדָשׁ בְּסֵפֶר הַנָּשִׁים אוֹת אַחַר אוֹת
תִּהְיִי שׁוּב הָאַיָּלוֹת שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת.

💟💟💟💟💟💟

ערב אחד בספרייה , ערב רב של צירופים לאהבה :
שברון לב , אהבת אמת , לעשות אהבה…

מעגל אחד מתוך שניים
צחוק , תדהמה , הרחבת חדרי הלב …

וואי…התכוונתי להעביר אווירה והתגלגל פה סיכום ארוךךךךךך….מזמן לא היה כזה…

כל אהבתי לנאוה , רותי , שולה , חנה , שירה , נחמה , אדית , שרה , אליעזר , אולגה .