חנה מרין

חנה מרין
סרף "מפגש" בהנחיית חנה מרין בביתה ברוקוויל מרילנד, ארה"ב. 15.11.2018
כמעט כמו בספרים, כשרוח קרה מנשבת בחוץ ופתיתי שלג מרקדים לאורם הקלוש של פנסי הרחוב, התכנסו משתתפי הבוקסרף הראשון בוושינגטון למפגש שנושאו "מפגש". פתחנו בשיחה על מרטין בובר ותפיסת העולם הפילוסופית שלו לגבי סוגים שונים של מפגשים ומהותם. שיחה ששימשה "צ'קן ווינג" (בלשון הגולשים בים), לפני ה-"פופ-אפ" שהביא אותנו ל"פיק".
סוניה הייתה הקוראת הראשונה. "שיר מפגש" מאת עידן סובול, העביר צמרמורת קלה בלב כולנו, ועימת אותנו עם מפגשים מהסוג הבהול. כאלה שאנו מפחדים להחמיץ שמא נפספס אפשרות אחרונה לחוות שוב רגעי עבר, לראות ולזהות את מי ומה שהיינו פעם. השיחה גלשה לפגישות מחזור והמשמעות והאיטרפרטציה האישית שאנו נותנים להן ועל הרגשות המעורבים בפגישה עם אנשים שלא מכירים את ה"אני העכשוי" שלנו.
תמי רגשה עם קטע מספרה של מאיה ערד, "המורה לעברית". קטע המפגש של הסבתא עם נכדה יונתן בסוף יום הלימודים בגן, קטע זה שלח חץ לפחדים האנושיים מיחסי ניכור בין הורים לילדיהם וכפועל יוצא לנתק מנכדיהם. מלאכת ההקראה עצמה, הייתה מרגשת וזימנה שיח שנע בין האישי לספרותי.
ניצה בחרה באותו ספר עצמו, וגם היא הקריאה מתוך הסיפור "תמונות", תיאור מקדים, על המפגש בשדה התעופה בין סבתו של יונתן לבין בנה יורם. שני קטעי הקריאה נשזרו זה בזה, ושמשו ככור היתוך לחברי הקבוצה. הדיון המעמיק על פחד ועל ההבדלים בין תדירות הקשר עם ילדינו הבוגרים לבין משמעות הקשר, זימן את זאב להנחות אותנו לגלים נינוחים יותר, כאשר הקריא קטע מספרה של יעל נאמן "כתובת אש". פרצי הצחוק לאור תיאור המפגש עם אורחים לא רצויים, זימן שיח על מפגש שמביא לצמצום המרחב האישי והרגשי בטריטוריה הפרטית. לסיום החלק הראשון,
צחי לקח אותנו לברלין של 1934, למפגש בין מרתה דוד, ביתו של השגריר האמריקאי עם הפיהרר. הפגישה עם עיניו המבעיתות, הזכירה לנו כי מפגש משמעותי ומטביע חותם יכול להתרחש גם ללא מילים.
לאחר הפסקה מחממת לב עם תה, חיבוקים ועוגה מלאת אהבה שאפתה ניצה, ברכה סחפה אותנו לדיון על המפגש עם האמת, ומפגש מתוך היעדר. הקטע שהקריאה מתוך הספר "כלה", מאת אורה אחימאיר, נבחר ממקום של חוויה אישית ועורר חוויות מהשירות הצבאי ומחיים בצל הורים ניצולי שואה.
הילה העלתה לדיון את המפגש עם ההחמצה. החמצת ההזדמנות הקוראת לקשר. השיר "הוא לא ידע את שמה" מאת חיים חפר, היווה נוף טבעי לתחושה זו. גליה דיברה על המפגש עם הגוף, וריתקה אותנו עם קטע מספרה של אסתר פלר "פתח גדול מלמטה". נשות הקבוצה נסחפו בקלות לסוג מפגש זה, בעוד הבנים המתינו בעדינות לחלוף הגל…
אורית קראה מספרה של יהודית קציר "הנה אני מתחילה" על מפגש מציף כאב בין תלמידה למורתה – אהובתה. תיאור זה האיר שאלות בדבר מפגשים אסורים ומוסריים וגם הסכמה בדבר התחושה הפיזית שנגרמת מכאב עוצמתי כל כך שמזמן מפגש מסוג זה.
קינחנו בקטע שהקראתי אנוכי מתוך ספרו של אפלפלד "פולין ארץ ירוקה", מפגש עם מקום היווה גם סיום סימבולי משהו לערב מיוחד כל כך, אולי גם בזכות השלג…