ענת מנדל

ענת מנדל
סרף "סולידריות נשית" בהנחיית ענת מנדל בביתה באשקלון. 18.12.2018
סולידריות נשית נתפשת כנושא מרתק במיוחד בתקופה בה יש התעוררות של המגדר הנשי כאילו זועק "די. עד כאן" והסרף היה לא פחות מסוחף, מרגש, ומעצים. התחלנו עם סימני שאלה, תסכול לאור מקרים אישיים שחוו המשתתפות, ולבסוף, יצאנו עם תקווה.
השתתפו בחגיגה הסוערת אורית ומרים החדשות לגמרי, מיכל, נעמה ודב בסרף השני שלהם, והוותיקות שבחבורה – ליזה, הלן ואנוכי.
ביררנו מהי סולידריות, והאם יש סולידריות נשית. התברר שכן. יש דבר כזה. לצערנו, היא חסרה ונדירה.
הטקסטים שהגיעו והוקראו סולידית, היו מגוונים מאוד וכללו ספרות, שירה, אקטואליה, פסיקה, ואגדה….
עינב / דורון  טלמון – ג'ין בורדו על הנשים הבלתי מפרגנות. ומי שכן מפרגנת, עושה זאת בהתנשאות בלתי ברורה.
מעגל אבנים / ג'ון דאר למברט – רומן היסטורי מרתק על "המקלט המיוחד של הנשים".
מרלין ואלה / גאיה פולט – על מרלין מונרו שלא חששה לפרגן לאלה פיצ'ג'רלד והציגה סולידריות נשית לתפארת, בזכות היותה אישה חזקה ובזכות הידיעה שאין בינה לפיצ'ג'רלד תחרות אמת.
אייוי נפלה / מתוך קבוצת שיח פמיניסטי בפייסבוק – על סולידריות בספורט, על גבול האלטרואיזם.
נשים לא דומות לגברים / שרשור בפייסבוק – עם אוסף אמירות המגדירות שוביניזם ומיזוגניות, כמו "יש הבדלים בין נשים לגברים" ; "היא הביאה את זה על עצמה" ועוד פנינים.
רונה רמון עלתה לשמיים / כתבה בעיתון על האישה שהייתה, למרות המשברים, האובדן והמחלה, התמידה בעשייה וקידמה את הנשים סביבה.
"את לא אשמה" / השופט עמית כהן, בפסק דין יוצא דופן מבית המשפט העליון. בפסיקתו במשפט אונס, לאחר ערעור הנאשם, פונה השופט לנאנסת ואומר לה "את הנפגעת והמערער הוא הפוגע". ככה, פשוט ולעניין, בניגוד ל"מקובל" במשפטי אונס כנגד הקורבנות.
פרשת פנחס על בנות צלפחד / במדבר כז –  חמש בנות צלפחד היתומות מעיזות ועומדות כגוש אחד בסולידריות נשית ואחוות אחיות "לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה" ובצעד פמיניסטי ראשון מסוגו דורשות את המגיע להן כיורשות של אביהן המת. אז מה אם הן לא "בן זכר" גם להן מגיע.
"דור הולך ודור בא" / שירה של עדי קיסר – שהוא כולו שורה אחת שמתמצתת את התהום הפעורה בין גברים לנשים "הולכת בפחד בלילות ברחבות שנקראים על שם גברים".
דיברנו על פרגון נשי מול פרגון גברי ; על הנשים שנאבקות על אותה טריטוריה מול נשים אחרות ונתפסות כמאיימות על הגברים שסביבן; על כח נשי חזק ועוצמתי שמתגלה דווקא היכן שהמודרניזציה רחוקה ונטולת תחרות הישרדותית ; דיברנו על המחזור החודשי, שמצד אחד הכי טהור ומצד שני נתפס "מזוהם" בעולמות רחוקים וקרובים כאחד ; הסכמנו כי תחרות היא טבעית ולגיטימית, רק שתהיה הוגנת, נקיה, ונאמנה ליושרה פנימית. הסכמנו שיש לכבד את השונות ולקדש את הצדק (עוד יותר מאשר את השוויון..).
דווקא דוב, האוהב מתוך בחירה, היה זה שאמר בפה מלא כי נשים הרבה יותר חזקות מגברים, אך הן מסכימות (אולי בוחרות) להיות חלשות. מה הפלא שהוא מאמין באהבה יותר מאשר בסולידריות ?

הרגשנו שיש מסר אחד שחשוב לנו להעביר : נשים, שימו מבטחכן בנשים, שתפו ואל תתחרו, קבלו ואל תדחו, תפרגנו היום כי מחר אתן. תגלו סולידריות , תגבירו למקסימום, ותעלו עוד בכל הכוח. אז מה אם העולם שייך לגברים ,  הרי לנשים יש את הכוח לשנות זאת.

נכנסנו מהורהרות, יצאנו מחוזקות (ומחוזק). כי אהבה בוחרים בהעדר ספק, וסולידריות מאפשרים מתוך בטחון עצמי. תודה !