אירית לפיד דרור

לעמוד הפייסבוק של איריתאירית לפיד דרור

סרף "אביבי" בהנחיית אירית לפיד דרור, בטורונטו, קנדה, 22.5.2018.
המפגש התקיים בביתה של מירב, עם 6 נשים ושני גברים, 3 ביטולים של הרגע האחרון, ושני ממלאי מקום. המפגש נדד בין טקסטים שמקורם בארץ לבין אלו במזרח אירופה.
חלק מהמשתתפים התייחסו בקטעים שהביאו אל עולם הצומח, וחלק אל האביב כעונה או רעיון. בחלק הבוטני, נורית פתחה עם שני קטעים מספרו של מאיר שלו, גינת בר. הספר עוסק במערכת היחסים של הסופר עם גינתו, והקטעים היו על מלאכת העישוב שנעשית על ארבע, ועל מותו של עץ. אני הקראתי קטע שעסק בעצי תמר בערבה מתוך ספרה של נעמי פרנקל, צמח בר. העצים שעולים בלהבות בקיץ ומתחדשים בחורף.
מירב השמיע לנו את השיר החיטה צומחת שוב בביצוע דורית פרקש. השיר נכתב על ידי דורית צמרת, חברת קיבוץ בית השיטה בעקבות ההלם והאבל הכבד שאחזו בקיבוץ בית השיטה עם נפילתם של 11 מבניו במלחמת יום כיפור. מילים מאופקות על כאב ואופטימיות. נינה, שאינה אוהבת את האביב הקריאה לנו שיר שכתבה בעצמה על פרידה שקרתה באביב, שגרמה לה לעצב אך היא שתגברה ושרדה.
האחרים, עסקו במזרח אירופה. שרה הקריאה לנו את אל הציפור, מאת ביאליק ואף השמיע לנו את הביצוע של נחמה הנדל לשיר. השיר מתאר את האביב ברוסיה, הדומה למדי לאביב אצלינו בטורונטו. דני הקריא קטע על האביב כעונה אופטימית, אם כי אמביבלנטית, מתוך אנטון צכוב, באביב בתרגומו של א”נ גנסין מ 1905. גם הקטע הזה עסק ברוסיה.
יהודית שלחה אותנו לפולין, שם בספרו של אהרון אפלפלד, פולין ארץ ירוקה קראה קטע על בחור שנוסע לפולין לראות את העיירה בה נולדו הוריו, שניצלו מהשואה. סשה, סיפר לנו על המורה שלו לביולוגיה בכתה 5 ו 6 שהיה בעצם מדען שהוגלה בימי סטאלין ל 10 שנים במחנה כפיה כי עסק בחוקי הגנטיקה של מנדל. אחרי השהות במחנה הוא הורשה לחזור אך ללמד רק בבית ספר יסודי וסשה וחבריו זכו למורה מעולה.
היה לנו ערב נעים ומגוון. תודה למשתתפים הנהדרים על השיתוף וההקשבה והשיח. ניפגש בקרוב!