זהבה צוקרמן אגמון

לעמוד הפייסבוק של זהבהזהבה צוקרמן אגמון
סרף פתוח בהנחיית זהבה, בביתה בבת-ים, 14.3.18. 
באמצע חודש מרץ התכנסנו בביתי לעוד ערב של קסם מיוחד שיוצר בוקסרפינג.
כל אחת ואחד מהמשתתפות/ים בחר/ה טכסט מיוחד.
מזגנו יין לכוסות ופתחנו בשתיה והקראת הקטעים 😊.
פתח סטיב בקריאת כתבה של אלון עידן "הארץ". רוצים להיות שכנים שד צביקה פיק? אז תקנו דירה ברמלה, בשכונת המוסיקה, ובין תיפוף לפריטה תתפללו שגם הוא יחליט לעבור לשם.
היתה זאת כתבה על האשליה שמוכרים בוני דירות על דירות שבהן תנאים המתאימי למוסיקאים אך ספק אם כמו בפרסומים צביקה פיק ואיל גולן אכן יגורו שם.
התפתחה שיחה שבה שאלנו אם שכנים מפורסמים תורמים לאיכות החיים שלנו והאם בניין המותאם למוסיקאים אכן משרת את המטרה…
המשיך אריק בפוסט של בחורה שראתה את ה "אור" ומשתפת בפוסט ואיך עלתה על גל של אנרגיות חיוביות, של אהבה של החיים, עבדו בשבילה כך שהיא פועלת עכשיו ללא הפחד, מהלא נודע, ששיתק אותה בעבר.
גילגלנו ביננו חשיבה חיובית כמה היא עובדת וכמה הפחד משתק… ושאלנו שאלות עד כמה החשיפה שלה טובה לה… לנו…?
המשיכה נילי עם שלושה שירים של ז'ק פרבר. חיפוש האהובה (אולי במקום הלא נכון, שוק השפחות…???). שיר על נטישה ווצעקה אילמת ושיר על מרוץ החיים כדמוי של נסיעה באוטובוס.
שלושת השירים הביאו אותנו לשיחה על חדות ההבעה של רגשות (ואף דעות) בשיר.
המשיכה רינה עם שני שירים, על מעילים, מפרי עטה.
שיר אחד על מעילים שמסייעים לעטוף ולהסתיר. כל מעיל והצעיף התואם שלו המסתיר חלק אחר בגוף הרוצה להביע את עצמו.
שיר שני על כל המעילים האהובים כל מעיל וצבעו הוא והמעיל האהוב ביותר- המעיל האדום המעורר דמויים אין ספור.
התפתחה שיחה על שני השירים הדומים והשונים ואיך הם משקפים התפתחות ושינוי משיר לשיר…
עידית קראה מתוך התאהבויות של חוויאר מריאס.
איך קשר משמעותי וחשוב בחיינו יכול להפוך עם הזמן לזכרון בלבד ואף חסר עניין.
דב קרא את השיר: אל תעמוד שם ותצעק מראש ההר.
אפשר להכנס פנימה, להיות נאמן לעצמך ואז יגיע הקול גם אלינו. התפתחה שיחה שאופיה היה היה נאמן לעצמך… ישמעו אותך…
סיימתי אנוכי בקטע מהספר כוחו של הרגע הזה- על כוחו של היות בהווה כאן ועכשיו. התפתח ויכוח אם אכן זה כך ומה המשמעות של לא להיות עסוקים בעבר ובהווה. ובניגוד מסויים קראתי וגם שרנו וקינחנו את הערב בקינוח נעים "שחקי שחקי על חלומות" של שאול טשרנחובסקי