רחלי כהן

רחלי כהן
סרף "סיפורי עם" בהנחיית עפרה בן עמי, בביתה של רחלי כהן בהרצליה, 22.3.18. 
זה התחיל בגן האגדות כשחלפתי על פניו תוך כדי שיחה טלפונית עם חברת נפש. "סרף אגדות! "אמרתי לה. "נקיים אותו כאן בגן האגדות". "נחכה לאביב" סיכמנו. אך בכל זאת רצינו להיפגש וסרף הוא סיבה נהדרת, אז הקדמנו את המועד ושינינו את הנושא ("ללכת עד הסוף" קראנו לו) וכבר פרסמנו את האירוע וכבר הייתה רשימת משתתפים וצ'ט עם כתובת ואז….ימים ספורים לפני הסרף – טוויסט בעלילה. אמא שלי היקרה הלכה לעולמה והסרף בוטל. לא. בעצם נדחה למועד לא ידוע. כעבור חודש וקצת קיימנו את הסרף ("ללכת עד הסוף") אצל אותה חברת נפש (עפרה, למי שלא מכיר את הנפשות הפועלות) ונראה היה כי בא לציון או לסרף גואל. אך הרצון לקיים סרף בנושא סיפורי עם ואגדות בער בי ונקבע מועד חדש לסרף בביתי, כשהפעם שריף התלהב להנחות. מודה שהיה בי חוסר שקט. כאילו חיכיתי למשהו שיקרה ברגע האחרון. ואז יממה לפני הסרף הודיע לי שריף שקרוב משפחה הלך לעולמו והוא לא יוכל להגיע ולהנחות. מה קורה פה? עין רעה? כישוף רע? "לא תאמיני…" אני כותבת לה "שוב זה קורה…" ותוך שנייה היא כותבת:" אני לא מאמינה! צריך לנצח את הנאחס! את רוצה שאנחה במקומו….?" (חברה, כבר אמרתי).
וכך, אמש, בשעות הערב האביבי התכנסנו בביתי שבעה אוהבי סיפורים, יין וחברה טובה ונצחנו ביחד את הנאחס.
אז אחרי שהנאחס פרש בבושת פנים בילינו עם אירושימה טארו, גיבור האגדה היפנית שנענש למרות המעשה טוב של הצלת צב; עם כיפה אדומה של נתן אלתרמן, שהציפה בגעגועים לימי התום אך גם רמזה שיבוא תום לימי התום, הן כולנו יודעים שהזאב הרע יגיע ויטרוף; עם המלכים הנבגדים והנקמנים של אלף ולילה ולילה שחיסלו את נשותיהן, עבדיהם וכל מי שהתהולל, כשהחיסול הממוקד בנשים נמשך על ידי שאהריאר הפגוע עד שהופיעה שהאראזאד החכמה שידעה לספר סיפורים… (הידעתם עד כמה עסיסיים ונוטפי סקס הם סיפורי אלף לילה ולילה?) ואם לא די לנו במלכים הנקמנים הופיע דרור קטן ונקמן (כן, הציפור הקטנה והתמימה הזו) בסיפור של האחים גרים ומימש פנטזיה של הקטנים והחלשים לנקום באכזריות במי שפגע בהם. הו, כמה אלימות בסיפורי האחים גרים. הו, כמה אלימות מעוררת. שיחה ערה על אלימות ושיתופים מפתיעים על אלימות עצורה או ממומשת שנובעת מתסכול של החלש….
יצאנו להפסקה קלה שמחים וטובי לב. מה צופן ההמשך?
הפתעות חדשות. כן. וריאציה של בורחס לאלף לילה ולילה; סיפורים על המלך ארתוש (כך הוא נקרא בסיפור. זו לא טעות הקלדה) ואבירי השולחן העגול המוקראים בבית הרב בליל יום כיפור ואם קצת חופרים מגלים שם לצד סיפורי הגבורה גם סיפורי זימה (מעולם לא היה הצום סקסי יותר) ולקינוח סיפור עם מוסר השכל (להורי ילדי הגן) על הפרפר החובט בכנפיו בדרכו לעולם כדי לחזק את כנפיו ולהיות מוכן להתמודדויות שמזמנים לו חייו הקצרים.
חוטים נקשרו ונפרמו במהלך הערב. גרסאות שונות ודומות לאגדות מזמנים, מקומות שונים, ותרבויות שונות בעולם נכחו איתנו בחלל הסרף. מעברים בין זמנים ותרבויות, בין אלימות לסקס, בין גועל לצחוק, בין ילדות לזיקנה, בין עולם של כישוף וקסם לעולם פרקטי ודידקטי. מה לא היה?
תודה עפרה, על ההנחיה והחברות, תודה לכולכם שהגעתם והפתעתם בטקסטים ובסיפורים והעשרתם את הערב בשלל רעיונות, כיוונים וגיוונים ורוח טובה ומשמחת.