ניצה טולדנו

לעמוד הפייסבוק של ניצהניצה טולדנו
סרף "מוסיקה" בהנחיית ניצה (מעגל 1 מ- 3), במגדלי הים התיכון בת ים, 16.1.2019

"לא כתבתי על הרוח…
חיפשתי, חיפשתי, לא מצאתי,
לא הגעתי למילה, למילים
האומרות "כך היא, כזאת !"

אפשר על הרוח לכתוב לא באות,
לצייר בתווים, בכליי נגינה ,
מחליל ותופים, לעתים מצילתיים ,
לפעמים לפעמים גם על עוגב…

והיום שמעתיה, מייללת, בוכה…
כגור חתולים נעזב,
ככלבלב מורעב ובודד,
בכי ללא הרף , עולה ויורד…"

הרוח / לאה אקסר 13.1.19

את השיר כתבה דיירת מגדלי הים התיכון, אישה מהממת בת 92, טפו טפו טפו….
שהשתתפה הערב בסרף "מוסיקה"….

ערב סוער עבר עלינו בקו הים, עליו יושבים המגדלים…
סערה עצומה התרחשה בחוץ, ברד ורוחות עזות שימשו תפאורה מוסיקלית מושלמת לשיר,שהקריאה לאה…

כך נפתח סרף מוסיקה – מעגל אחד מבין שלושה…

דיברנו על השיר,על כלי הנגינה, שהיטיבו לתאר את הרוח.
נבל,צ'לו, תופים ..
כל אחת דיברה על הכלי שמנגן לה את הרוח…

חנה ריגשה אותי במיוחד.
הקריאה מתוך סיפרה "חיים סודות גלויים" סצנה אמיתית של נכדה( חנה) בת שמונה וחצי, הנפרדת מסבתה, שגידלה אותה, בשעותיה האחרונות.
הסבתה כבר לא מדברת, לא מגיבה ורק דמעה זולגת מעינה כשהנכדה שרה לה באוזן,באינטימיות את השיר של שתיהן – "שני שושנים" של שושנה דמארי.

אני מכירה את חנה בעלת הקול החזק, היציב,הגבוה …
היום היא הקריאה את הטקסט – בחמלה, בעדינות, בשקט….
המוסיקה של ההקראה שלה – זה היה סרף מוסיקה בפני עצמו.
התרגשתי. ולא רק אני.

רחל ג. הקריאה מתוך "רפרטואר אישי" של מיכל זמורה כהן.
ספר אוטוביוגרפי על זכרונות מוסיקליים.
"המוסיקה לא נועדה לעורר עניין בלבד, ללמד בינה,השכלה , להטיל מוסר , להוקיע.
המוסיקה בונה את נפשינו,מרחיבה את ליבנו". …

כל מילה – זהב !

דיברנו על כוחה של המוסיקה בריפוי , בנחמה .

התפתחה שיחה רווית זכרונות בין המשתתפות על ה"מסיבות הסלוניות" בימי התנועה המאוחדת …על "הפושטקים" שרקדו רוק אנד רול , הביטלס ש"קלקלו" את הנוער, ג'ון טראבולטה וה-bee gees,
על בתי הקפה בשלהי שנות החמישים בואכה שנות השישים, בהם רקדו ולא רק שתו קפה….

רחל ב. הביאה עבודות אמנות שיצרה לתערוכה בשם "לראות אמנות"… תמונות מצורפות…
איזה יופי !
דיברנו על נפש האומן , על היכולת לשמוע וגם לראות מוסיקה..הפלגנו עד להקת "שלווה" המככבת בימים אלה בטלויזיה,
ועל כמה מוסיקה מנחמת אנשים שגורלם לא שפר עליהם …
מוסיקה מגשרת בין מוגבלים בגוף, אנשים בעלי צרכים מיוחדים לחיים עצמם וממלאת את ליבם..
הפסלים של רחל, מלאכת מחשבת ומעבירים תחושת עדינות מוסיקלית.
במעגל נוצר שיח על כלי נגינה סקסיים…. סקסופון, צ'לו…

שוש הקריאה טקסט, שכתבה, על מוסיקה קלאסית.
מעניינת היתה גישתה – יש תווים, הוראות ומאידך חופש בפרשנות היצירה ..היא סיפרה על שנות ילדותה בבית לא עתיר ממון, ועל לימוד נגינה בכינור אצל הדוד בחינם….

שרה הביאה את שירו של מאיר ישראל "מוסיקה בלב"
המוסיקה מלווה את היום מצאת החמה ועד הלילה , בשלכת, עם חילופי עונות השנה, בטרגדיות ובשמחות…עולם ומלואו.

אני חתמתי עם בעז כהן וה"צימרמן  שלי" מתוך "סיפורים קטנים, תקליטים גדולים"…
הפסנתר הראשון של ילד אחוז תשוקה לנגן…כמעט תשוקה מינית, חייתית-ראשונית.

"קשה להסביר למישהו שלא נגוע בזה את מהות התאווה והתשוקה למוסיקה, את הכמיהה והמשיכה למנענעים, את ההתמסרות הגמורה למגע אצבעותיך.את הרגע שאתה והכלי מתמזגים לאחד,והלחיצה, הליטוף, הפריטה זורמים מגופך אל שנהב הקלידים…"…

ערב פלא שדיבר על אינטונציה, הקראה, טון…
עוד ארחנו בכבוד את אדית פיאף ואת גרגורי פורטר הגאון
שר סטינג בבלוז סקסי וחם ונוגע ללב…

תודה לכל האמיצים ,שיצאו ביתם תחת ברד , רוחות מטורפות ליד הים וגשם זלעפות, ופגשו חברים חדשים משנתון אחר….
שריגשו הדדית, ניגנו את ליבם וגישרו על דורות….

בואו בפעם הבאה…

#ערב קסם
#מילים מחברות אנשים

🎼🎹🎶🎵🎸🎷