ירמי עמיר

ירמי עמיר
סרף "בדידות" בהנחיית ירמי עמיר, בביתה של כרמלה בהרצליה, 30.1.19. 

אהבה, בדידות ומה שביניהן: סיכום סרף "בדידות" אצל כרמלה בהרצליה.

שלוש שעות של בדידות הבהירו לנו עד כמה הנושא הזה פורץ גבולות. נגענו באהבה, בבדידות ובמה שביניהן. אין כמעט יצירה ספרותית שאינה עוסקת, בדרך זו או אחרת, בבדידות. שירים רבים נכתבו על בדידות וכמה מהם הוקראו והושמעו בסרף. כמה טעימות:

"אם כבר לבד" של מיכה שטרית: "מיליוני אנשים לבד, ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה ,נתחמם, שלא נקפא, שלא נשתגע"; "לונדון" של חנוך לוין בביצועה המרגש של חוה אלברשטיין: "לא שיש לי אשליות בקשר ללונדון, לונדון לא מחכה לי, גם שם אהיה לבד".

וכמובן "בדד", שכתב עמשי לוין בביצוע זוהר ארגוב: "בדד אלך גם תפילה אין לי, בדד בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום, בדד אלך גם תפילה אין לי, בדד בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום"; וגם שני שירים של שלמה ארצי – "פתאום כשלא באת" ו"זה מה שנשאר", שיר של אנה סוירשצ'ינסקה ואפילו "אלינור ריגבי" של הביטלס.

עוד יצירות שהובאו: "בינת השכווי" של אביגדור דגן, ״הבלדה על הקפה העצוב״ של קרסון מק׳קלרס (שחתומה על הרומן "צייד בודד הוא הלב"), "הפרפר חוצה את הכביש" של אווה קילפי ו"השתתפות עצמית" של כנרת רובינשטיין.

דיברנו על פוליאמוריה כתרופה לבדידות בחיי נישואים, ערכנו דיון קצר על המשפט של תרצה אתר – "מסכימה להיות לבדי, אבל לא להיות אחרת", ולא שכחנו לציין, שבבריטניה מונתה שרה לענייני בדידות.

שני בקבוקי יין ואוכל מנחם עזרו לצלוח ערב מהנה, מעשיר ומעורר למחשבה. תודה לרחלי (גם על התמונות), עמית, רותי, תרצה, וג'ויש, ותודה מיוחדת לכרמלה על האירוח הנדיב והמתוק.