מירי וגנר בריל

מירי וגנר בריל
סרף חופשי בהנחיית עפר גול בבית מיכל יובל פיקרסקי בשוהם. 27.2.19. 
בליל חורף גשום במיוחד, בישוב כפרי ומאוד מרכזי, חברו יחדיו מנחה בכיר מיפו, מארחת שהיא גם מנחה וגם אדמינית בחופשה, שתי מנחות שממלאות את מקומה, שני אורחים גברים מחוץ לעיר, אורחת מבוסטון עם חברה ואחראית אתר העמותה יחד עם בעלה.
כמות המשתתפים חרגה מהמותר וכך גם כמות הכיבוד אשר היה כנהוג במחוזותינו הכפריים – משובח.
הסרף שהוגדר כסרף פתוח, ללא נשוא הפגיש אותנו עם המוות והחיים, אומנות הצילום ואמנות הכתיבה, ניו יורק, נשיות, קלווין קליין, רפואה, דרום אפריקה והמילים הכתובות והמפורקות.
הסופרת הקריאה את חנוך לוין, והאורחת מהצפון הקרוב הקריאה מתוך סיפרה של הסופרת, הבעל קרא מפרי עטו, והמנחה הקריא פרק ראשון ואחרון מתוך ספרה שלא יכתב של חברה שנפטרה.
היה גיוון ושפע של מילים, צחקנו מחנוך לוין, ממאיר שלו ומקישון, מאחרים התעצבנו, נפעמנו והתרגשנו, דיברנו רבות, בכמה קולות, וגם הכלב של בעלת הבית תרם בנביחותיו.
התארחו אצלנו: "תלושה "של מיכל יובל פיקרסקי, "גרינשפן" של אפרים קישון, "אישה פנומנאלית" של מאיה אנג'לו, קרוליין מ"אחרון" של חנוך לוין, "גינת בר" של מאיר שלו, ליאוניד פיקרובסקי וסיפורו "עשר אגורות", "רופא המשפחה" של הרמן קוך, וקורטזי עם סיפרו "חרפה"
התארח כאמור גם הבעל של, שכתב יפה להפליא והקריא בחן רב ואנחנו הקשבנו לו בתענוג גדול.
אני הייתי בתפקיד משתתפת מן השורה, חברה ועוזרת מנחה לעיניני סיכומים.
תודה מעומק הלב לך מיכל, לך עופר ,לניצה, שירה ואלי, נאווה, ענת , ראובן וקובי.
תודה גם לברק של מיכל שתרם לאירוח ולסטיל הכלב שהסכים לא לנבוח כל הזמן.