חן מלול

חן מלול
סרף "אוטופיה" בהנחיית חן בביתו בבצלאל ירושלים. 13.3.2019
נפגשנו בדירה של חן בבצלאל לדבר על אוטופיה. זו הייתה בחירה חכמה: גילינו דירה מרווחת, נאה, החימום עובד, המקרר מלא כל-טוב, הכיסאות נוחים, המארח מחויך – גן עדן לצעירים בשנות העשרים עד השלושים המוקדמות.
בתום סבב היכרות כפול (היו שאיחרו טיפה, אך אין להאשימם – הדירה ממוקמת במרכז העיר, מיקום שווה אך כזה שקשה למצוא בו חנייה), אבי פתח בקריאת שיר שחרז בעצמו, על סמך אימייל שקיבל אי שם בימיו הראשונים של האינטרנט. השיר עסק בהבדל בין גן עדם לגהנום – ולמי ראשי להיכנס לאן (רמז: מי שדואג לחבריו יזכה במקום נכסף במלכות שמיים).
אח"כ קרא חן קטע מ"על העיוורון" של זוז'ה סאראמאגו. הקטע, כמו הספר כולו, עסק במגפת עיוורון התקופת מדינה אחת ועל ההשלכות הנוראיות שלה על החברה האנושית. הקטע משך אותנו לדיון במוגבלויות ובקשיים שמתמודדים איתם מדי יום אנשים סביבנו. חן העביר את רשות הדיבור ליאיר.
יאיר קרא את החזונות המשיחיים של ספר ישעיהו (פרקים ב' ו-יא'). הקריאה משכה אותנו לדון בגבולות האוטופיה, והאם אי פעם יכתתו עמים את חרבותיהם לאתים או שזה חזון ערטילאי מדי?
שרה המשיכה בשיר משלה על הדרך שעוד נותרה לעם ישראל עד האוטופיה הנכספת. שאלנו את עצמנו (בקול וגם אחד את השני) האם נגיע לאוטופיה? איך היא תיראה? והאם יש כזה דבר אוטופיה במציאות והיא לא פשוט מעין כוכב צפון שמכוון את הדרך אבל שאליו לעולם לא נגיע? שאלות ראויות.
משרה עברנו ללאה, שקראה פוסט "מוידויים בנחלאות" על הקבלה והבושה שאנו מרגישים לפעמים בזמן ולקראת יחסים אינטימיים בינו ובינה, בינה ובינה, בינו ובינו ובינה ובינה (וכו'…). שאלנו את עצמנו (שוב) על ההבדל בין אהבה לסקס? איך נחמד לגשת אל השניים והאם הם ייצרו עבורנו את האוטופיה המיוחלת?
אחרונה חביבה קראה שולמית, שהביא את הטקסט ואף השמיעה לנו את "משיח לא יבוא" של שלום חנוך. מכאן גלש הדיון המטאפיזי-שמימיי שלנו אל מחוזות החומר, למשבר הכלכלי שפקד את ישראל בשנות השמונים, ולהשלכות של הכסף, הטכנולוגיה והחיים על חיינו.

היה גם כיבוד. בסך הכל החכמנו, ובכל מקרה היה ערב מהנה ביותר. תודה למשתתפות ולמשתתפים.