יהונתן הרשברג

יהונתן הרשברג
סרף סיור בהנחיית שלומי, בשכונת מאה שערים בירושלים, 12.4.2019.

ביום שישי האחרון יצאנו לסיור בשכונת מאה שערים, מעוז החרדיות השמרנית בירושלים, הסמוכה למרכז העיר השוקק אך רחוקה ממנו באווירהּ אלפיים שנות אור. עם התקרב חג הפסח ניסינו להשיל ולוּ במעט את אבק המסתורין הקיים בשכונה מיום היווסדה ועד עתה.
נפגשנו בכיכר השבת, אחד מסמליה ההיסטוריים של השכונה ושוטטנו בסמטאותיה הצרות – בין חצרות חסידים לחצרות בתים ובין חנויות עמוסות ספרים לתמונות צדיקים וסיפורי מופתים. שמענו על החפץ חיים ועל אור החיים הקדוש, על שימוש בקמעות ועל זיווגו השנוי במחלוקת של ר' עמרם בלוי. בשעה שהלכנו בשכונה פגשנו את "חרדת הבחירות" המקומית ואת ההנחיות האוסרות לתת להן יד, מעין מודל מעודכן ואקטואלי להתנגדות האלמותית לתנועה הציונית. לאחר חיפושים מתמשכים הגענו אל צומת הרחובות בעל התניא ועין יעקב שם עצרנו לשמוע את יאיר, שקרא סיפור מתוך "קשר לאחד" של חיים באר. הסיפור מתאר פגישה משולשת שהתרחשה בשכונת מאה שערים בין באר, בן דודו האמריקאי ג'ק וואלס ובן הדוד השני המשותף שלהם שרול-אושר וואלס החרדי. הפגישה ההיסטורית-ספרותית שהתקיימה בין השלושה החזירה אותנו אל מאה שערים של חיים באר אבל פתחה בפנינו צוהר להבנת המורכבות החברתית והתרבותית המתקיימת לנגד עינינו ממש.
לאחר צעידה בסמטאות העיר מצאנו גרם מדרגות מוצל לצד הרחוב ושמענו משלומי טקסט סאטירי שכתב בעבר, המבוסס על הסיפור התלמודי "תנורו של עכנאי". בגרסתו העדכנית והמקורית של שלומי חכמים ייצגו את העמדה החרדית הדוגלת בפטור מגיוס לתלמידי ישיבות ואילו ר' אליעזר ייצג תפישה ציונית המבקרת בחריפות את התפישה החרדית.
בשעה שנעמדנו בצומת הדרכים הגובל במאה שערים ובשכונת גאולה הסמוכה לאה קראה בפנינו פסקה מספרו של חיים באר, שצוין לעיל, המספרת על אחת מחנויות הספרים המצויות בשכונה. היא קראה על מסעות הציד של חיים באר בעקבות ספרים יקרי מציאות שחמד בליבו, על מפגשו עם הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין שהיה מקורב לאביו, ועם הסופר ש"י עגנון בחנות הספרים אשר שח בפניו על חובת האדם לדעת מי היו אבות אבותיו עד אדם הראשון.
שמענו פנינים על חסידות תולדות אהרן ועל ר' אהרן ראטה מייסדה – קבוצה חסידית ייחודית שנולדה בשכונת מאה שערים – המוכרת בישראל בשל הסתגרותה והתבדלותה אף מיתר החברה החרדית. יהונתן קרא מתוך ספר התקנות וההדרכות של החסידות, אשר עליו חותמים מידי שנה חברי הקהילה במעמד מכובד ורשמי. ספר הנחשב לטקסט המשרטט את גבולותיה של החסידות ומעצב את תביעותיה הנוקשות כלפי החסידים. הטקסט עסק בערך הקדושה והצניעות כאידאל עליון שהשאיפה להגיע אליו היא חובתה המוטלת על כל איש מישראל, הן על הגברים והן על הנשים. בעקבות הקריאה התפתח דיון מעניין בנוגע לרלוונטיות של חיבור זה לחיים שלנו. שוחחנו מעט על המתח שבין שמרנות המאפיינת כאמור את רוח הספר ואת צביון השכונה לבין הליברליות המאפיינת את תרבות המערב ואותנו החברים בה.

את הסיור חתמה מיכל עם משל שהביאה מתוך הספר "לב העיברי" של ר' עקיבא שלזינגר (עיי"ש). הספר יצא לאור במקביל לצמיחת האורתודוקסיה בהונגריה ודרך המשל המובא בו נוכחנו ללמוד מהו הבסיס לתפישה החרדית הקיימת עד ימינו – הפחד 'מההידבקות' בשינויי הרפורמה ותנועת ההשכלה וכן הצורך לשמור ולהגן על המלך (הקב"ה).
את ההשפעות של מחשבה זו אנו רואים בבירור עד ימינו ובוודאי ברחובות מאה שערים. הטקסט של מיכל הדהד את המראות שפגשנו בשכונה באנשים ובמרחב – הניסיון למנוע מאיתנו להיכנס לרחובות מסוימים בשל הסיכון ללכת בהם, על כך שהשכונה אינה אתר תיירות ועל שאסור לעבור בה בלבוש לא צנוע. בזכות הטקסטים שנקראו מתוך הכתב או שנאמרו בעל פה התוודענו במידת מה לשכונה המיוחדת הזאת, למורכבויות שבה ולדופק הפועם בה. שלומי סיים בהגיגיו של א.ד גורדון בדבר חשיבות ההכלה של המסורות וההשקפות השונות הקיימות בעם ישראל ובתקווה למצוא חיבורים וגשרים בין הפלגים השונים, וכל אחד פנה לביתו להכניס את השבת בהתאם לרוחו ולדרכו.