ורד עמית

ורד עמית
סרף סיור עם הסופר יפתח אשכנזי, בהנחיית שלומי, בשכונת אבו תור בירושלים, 27.9.2019

בהשראת שינוי הז׳אנר בכתיבתו של הסופר יפתח אשכנזי – שהתארח בסרף סיור – כתבתי סיכום בז׳אנר אחר, אמל״ק (מאוד מוצדק) נפגשנו שמונה משתתפים מן המניין (האוחזים בטקסטים) ושני נספחים שבהבלחות השרו מחינם על השיח ליד היס פלאנט בפאתי שכונת אבו תור, מבנה שכפי שידובר בהמשך הווייתו אינה מתיישבת עם צביון השכונה. איתנו היה הסופר יפתח אשכנזי ובמהלך הסיור בתצפית מהממת ולא שגרתית על העיר העתיקה הקריא מספרו ״גיא בן הינום״ קטע ש״מתרחש״ בחלקו במקום זה ממש! במהלך הסרף שמענו טקסטים מגוונים מסוגות האגדה, הסיפורת, העיון, ולכאורה השירה נעדרה אבל למעשה יוצגה בשירים שאיתמר בן אב״י כתב לאהובתו לאה אבושדיד והובאו בטקסט הסיפורת.
בסוף הסרף בקושי רב הצלחנו להתנתק מהדשא בגינת בית מיחא ולחזור מרוצים כל אחד לענייניו.

ול״ריאיון החג״:

מה יש לך לומר למי שמכיר את חוויית הסרף ״הרגיל״ על חוויית הסרף סיור בכלל וספציפית על הסרף סיור באבו תור?
תראה, זה דומה ולא דומה, למעשה יותר לא דומה מאשר דומה: קודם כל ההמראה קלה יותר, אני חושבת, או שזה היה ככה במיוחד הפעם בזכות הפתיחה של שלומי המנחה הדגול, ההיות בחוץ כבר תורם לתחושת הציפייה החיובית לבאות, למעין מיני הרפתקה, הנוף שכבר בתחילת הסרף סיור במיקום הקריאה הראשון גם עשה את שלו. בהמשך יש את השיחות בהרכבים המשתנים הקטנים מהרכב השמינייה שמתקיימות במעברים בין נקודה לנקודה ועוזרות לשבור את הקרח – זה לא כל הזמן אני מול קבוצה. מניסיוני הדיונים (השיחות בשמינייה בעקבות הקראה) בסרף סיור קצרים יותר ומעמיקים הרבה פחות מאשר בסרף רגיל – והרי חלק מההקראות והדיונים נעשים בסיטואציה של עמידה אבל הפעם דווקא הרגשתי שזמן הדיונים היה ארוך מהרגיל לסרף סיור.

אז מהם הטקסטים שהובאו בסרף סיור הזה – הנושא הוא המקום עצמו, שכונת אבו תור, יש בכלל טקסטים ישירים על השכונה?
על ירושלים כתבו וכותבים בלי סוף, וחשוב לציין שטקסט מתאים לסרף סיור הוא לא רק טקסט שנכתב ישירות על המקום, דהיינו סיפורת או שירה ממוקמת או טקסט עיון בנושא, אלא גם טקסט שמתקשר מבחינת המשתתף דרך האסוציאציות שלו מתקבל בברכה.

זה סרף סיור שני באבו תור והפעם רוב הטקסטים היו ישירות על:
איריס קראה חלק (את החלק החיובי!) מסיפור אגדתי של עגנון על מקור (מומצא) של השם אבו תור – השפה המתנגנת, התכנים החיוביים, הקריאה הקולית של איריס נתנו לי תחושה שאני מקשיבה לספר ילדים;
סצינה חזקה מהספר החדש של יפתח אשכנזי ״גיא בן הינום״ ש״התרחשה״ באבו תור שקרא -ובכישרון – יפתח;
טקסט על צילום של רובינגר שצולם (כנראה) באבו תור מספרו ומפי יאיר;
הסבר דבור על השכונות הנעלמות בירושלים, שלושתן שכונות שכנות לאבו תור – במסגרת האימון בהדרכה של מורה הדרך החדש והמעניין דודו;
סצינה לירית (?) מהספר של יובל יבנה ״שיר של יום״ ש״התרחשה״ באבו תור – אותה קראתי אני;
טקסט מידע באתר של שירות הרווחה על אבו תור – מידע שהוקרא ונותח בפי עינב.
שניים מהמשתתפים הביאו טקסטים על אנשים שהתגוררו בשכונה, על אהבת איתמר בן אב״י ולאה אבושדיד – וזאת מול בית אלה על שם לאה אבושדיד – קטע מהספר של דבורה עומר ״אהבת איתמר״ אותו קרא עידו; ומשפט מתוך הספר ״ציונות ולאומיות״ של אליעזר שביד שיחד עם קטע מהספר של רודולף שטיינר ״אנתרופוסופיה בחיי היומיום״ היוו את התור של שלומי.

כבר היו סרפים ביתיים שבהם התארחו סופרים/ות, משוררים/ות ואנשי רוח – איך השתלב סופר בסרף סיור?
אכן היו ואגב יפתח כבר היה שותף בשניים מהם. יפתח נתן לנו את החוויה של להאזין לכותב קורא את הטקסט שלו וזו תמיד חוויה מיוחדת, הוא המחיש המחשה מאלפת את המרכיב שהביא אותי ליזום את הדבר הזה שנקרא סרף סיור: החוויה של כתיבה ממוקמת שנחווית במקום עצמו. חוץ מזה הוא בן אדם מעניין וסיפר בצורה מעניינת על החוויה של סופר בשלב היציאה של ספר לאור, שהיא לתחושתו הדבר היותר קשוח, על ההחלטה לכתוב את הדיאלוגים בדיק כפי שדיאלוגים נשמעים במציאות, על הדילמות אם ומתי להשתמש בשמות מפורשים של אנשים מהאקטואליה. אה והוא הכיר לחלק מהמשתתפים תצפית מהממת מזווית לא רגילה על העיר העתיקה.

אילו נושאים נוקבים עלו בסרף סיור באבו תור? זאת שכונה שלא הכול בה נופת צופים.
כבר בעקבות ההקראה הראשונה שלומי העלה שאלה על האם יש בטקסט משום מחיקת נרטיב של הצד השני, דיברנו גם על מהי האליטה העכשווית – כבר התחלפה או רק במגמת התחלפות, כן או לא מתאים/תורם להזכיר את השם המפורש ״שירה בנקי״ בספר לגיא בן הינום״ ובכלל מהם חוקי הדיבה בארץ לעומת בחו״ל, הוזכרו תקריות בין יהודים וערבים, האם פעילויות הדו-קיום הן שיש בשכונה רק לצורך התהדרות, מחיקת שכונות מהנוף. הרבה נושאים נוקבים. לתחושתי השיח היה לא מצונזר.

ואם ללכת אחורה בזמן מה בדבר הארגון טרום הסרף סיור? האם הוא שונה מזה של סרף ביתי? איך זה היה בסרף סיור באבו תור?
שוב, דומה וקצת אחר, כי בסרף סיור בדרך כלל יש פחות נרשמים ולכן פניתי הפעם גם לנרשמים בסטטוס interested, ואמנם מתייתר ארגון הבאת הכיבוד אבל יש היבט ״כבד״ יותר לארגן: איסוף מיקומים הקריאה של כל אחד ואחד מהמשתתפים וכיוון שלא כולם בכלל היו אי פעם בשכונה יש לתת רעיונות איפה אפשר לקרוא. האמת זה מעניין לחשוב ביחד איפה מתאים לקרוא, ככה אני מרגישה את תחושת ההיכרות שלי עם ירושלים כשהידע שלי על מקומות בעיר בפעולה.

את מציירת תמונה חיובית מאוד, דבר שאינו רווח במקומותינו, מה עם איזה מרמור קל?
כמו בכל סרף ההרכב שגובש ונכנס לצ׳אט המשותף לא היה זהה להרכב המשתתפים בפועל, נערכתי מראש באובר בוקינג קל, השקעתי ובשיתוף עם שלומי בהרגעה – בכל זאת שכונה מעורבת ולא כולם רגילים לסייר באזורים מעורבים, והיינו בסופו של דבר שמונה משתתפים מן המניין שקראו ושני משתתפים נספחים, אמא של שלומי שריתה ואלאור תושב השכונה, שהאזינו ודיברו וחלקו את ניסיונם. מקווה שהחולים שנאלצו בלב כבד שלא להיות איתנו כבר החלימו.
לא אכחיש שתמיד ככל שמתקרב סרף מתחילה להתפתח תחושת הימאסות קלה מהצורך לטפל בענייני הסרף שתדירותם הולכת ועולה ככל שמתקרב הסרף, ובטח כשזה קורה בד בבד עם עיסוק אחר (במקרה זה: ביקור בחמישי אצל האחיינים שלי) ויוצר פיצול קשב מעייף, אבל הכול מתחיל להישכח כבר כשפוגשים את המשתתפים בנקודת המפגש, ובסוף הסרף – היה כלא היה.

ומה יש לך לומר לסיכום?
שנת תשע״ט הייתה שנה של עלייה בתדירות של סרפי סיור, ברוחב הפרסום של הדבר ונגזרת של השניים היא ההיכרות של קהל הסרפרים את הוריאציה הזאת: היה הסרף סיור הראשון באבו תור, במזרח ירושלים (ועליו נכתב בקבוצת בוק סרפינג ירושלים והוא פתח את שיתוף הפעולה עם הקבוצה), בנחלאות, במאה שערים, בטלביה, באזור כיכר רבין בת״א, בעיר העתיקה, בפארק בהרצליה, בבית הכרם, בצפון הישן של ת״א (ובו השתתף לראשונה סופר אורח בסרף סיור, יונתן פיין) ושוב באבו תור.
אני מקווה שבתש״ף יהיו יותר סרפי סיור מחוץ לירושלים ובדגש על מקומות שלא היו בהם ועל מארגנים נוספים – כך שהוריאציה הזאת תעמוד במנותק ממני, ושמעגל המשתתפים והרוצים להשתתף יתרחב.
תודה לשותפים לדרך על המינוף ועל ההתלהבות.

שנה טובה!