נטע שפילמן

נטע שפילמן 
סרף "מגע" בהנחיית עידית גיל  בביתה בתל אביב 2.3.2021

בזהירות וחשש אך חדורי התלהבות התכנסו 8 ותיקי ריחוק חברתי (מחוסנים למשעי) לסרף ראשון של אחרי הסגר.
עידית המארחת והמנחה סיפרה שהגתה את הנושא ״מגע״ כבר לפני זמן רב אבל הפעם הוא הרגיש נכון מתמיד. ״כולנו זקוקים למגע״ היה משפט הפתיחה שהזמין לסרף אבל פייר, כולנו בעיקר היינו זקוקים לסרף ! אמיתי, פנים אל פנים עם כוס יין ביד ומינגלינג בהפסקה.
במה נגענו ? אליז פתחה עם קטע מתוך ״בגוף אני מבינה״ לדוד גרוסמן במרכזו בת, הכמהה למגע מאמה היוגיסטית, שבמסגרת עבודתה נוגעת באנשים למחייתה, ומרעיפה את מגעה על כולם חוץ מעל ביתה. על ערש דווי ליד מיטת אמה היא פורשת בפניה את הכמיהה הזו. דיברנו על השינויים שחלים במגע פיזי בין הורים וילדים לאורך השנים .
שירה המשיכה עם שיר של שלמה ארצי “מגע אנושי״ ובהמשך הוסיפה קטע נוסף על ויסות חושי והציגה את קולם החשוב של האנשים שנרתעים ממגע.
״אנא גע בי״ , קטע קריאה מתוך הספר כוחו של מגע מאת פיליפ ק. דייויס הציג את הצורך במגע בכל גיל תינוק, מתבגר, רע, אהוב, ילד בוגר, הורה מזדקן כולם רוצים לחוות מגע, בלי רתיעה הקטע הובא ע״י עמוס ועורר שיח על הצורך במגע והרתיעה מלגעת. כולם רוצים חום פיזי שמעורר המגע וחום נפשי של אהבה. דיברנו על כך שאנו זקוקים למגע כמו לאהבה ושמגע מעניק לנו ביטחון.
קובי הקריא שיר מתוך ספרה של שירלי אברהמי ״אור וצל וקווי מתאר״. השיר עוסק בשני מכרים שהיו נאהבים בצעירותם ונפגשים אחרי שנים ומתאר את זיכרון המגע שטבוע בהם. דיברנו על זיכרון של מגעים. בקטע נוסף, מתוך חוף צ׳יזל לאיין מקויאן, הציג קובי מצג הפוך. זוג החי בניכור בבית בודד, כשתהום פעורה ביניהם. המגע המינימלי שמתקיים ביניהם מפורש ע״י כל אחד מהם בצורה שונה מאד. דיברנו על המגע כתקשורת.
המגע כתקשורת עלה גם בשיר הקצר שהקריאה נטע – ״שכבות״ מאת אמה שם בה אלון השיר מדבר על מגע של יד על הגב שמצליח לחדור את כל השכבות ולהגיע ללב. דיברנו על הקשר בין הפיזי לנפשי, ועמוס עורר דיון בשאלה אם יש הבדל מגדרי בצורך במגע.
יאיר קרא מן הספר "עת הזמיר" של חיים באר ולקח אותנו למנזר צרפתי בו שוכבת על ערש דווי אמו הגוססת של נחום גבירץ וכל שנותר לו הוא לטפל בה באמצעות סיכה בשמן, שהופך את עורה לעור של תינוקת. גם כאן הבן מתקשר עם האם באמצעות מגע.
חגית בחרה במגע שונה לגמרי מגע בין תרבויות, והקריאה מפגש משעשע בין התרבות האנגלית לגרמנית מתוך ״שלושה בבומל״ לג׳רום ג׳רום.
לסיום – עידית בקטע מהמנהרה לא.ב. יהושע שמציג את המגע כשפה שאותה לומדים במהלך השנים.
מפגש הבוקסרף היה אמנם בלי חיבוקים פיזיים, אך היה בו מן המגע הוותיק והטוב. מקווים שזה לא היה מגע חד פעמי, מחכים להסתער על הסרפים הבאים ולגעת בנושאים נוספים ונוגעים לא פחות.